די בשני אנשים כדי להקים חבורה לצורך הגדרת "שוד בנסיבות מחמירות"

1.         על פי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, שוד בנסיבות מחמירות מתרחש אם "השודד... היה בחבורה". מה היא הכמות המינמלית לעשיית חבורה? סלע המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלה זו. הנאשם מואשם בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון לשוד בנסיבות מחמירות. הוא הודה בכל העובדות המפורטות בכתב האישום, לרבות ביצוע שוד אך כפר בכך שקמה תשתית לביסוס הרשעה ברכיבי העבירה של שוד בנסיבות מחמירות. העובדות מוסכמות. המסקנה המשפטית היא השנוייה במחלוקת. הסנגוריה טוענת שנדרשים שלושה אנשים לפחות כדי להקים חבורה ואילו המדינה סבורה שדי בשנים כדי להשיג מטרה זו.

            טרם מתן הכרעה בסוגייה האמורה תוצגנה העובדות הרלוונטיות.

2.         העובדות המפורטות בכתב האישום, בהן הודה הנאשם, הינן אלה: הנאשם ביחד עם אחרים - בוזגלו ולחאם - קשרו קשר לביצוע פשע דהיינו לשדוד כסף ממינימרקט באילת. הנאשם והאחרים הצטיידו במצית דמוי אקדח. בשעה 04:25 נכנס הנאשם יחד עם לחאם למינימרקט כאשר בוזגלו נשאר מחוץ לחנות כדי לשמור. הנאשם ולחאם פנו לעובדת במקום ודרשו ממנה את הכסף שבקופה, כאשר לחאם מצמיד את המצית דמוי האקדח לצווארה. העובדת הספיקה לסגור את הקופה ואמרה שעל הנאשם ולחאם לפתוח אותה. בעוד לחאם ניסה לפתוח את הקופה ניצלה העובדת את ההזדמנות והתקשרה למשטרה. או אז ברחו השנים ביחד עם בוזגלו שהמתין מחוץ למקום.

            כאמור, הנאשם הודה בעובדות המפורטות בכתב האישום. כתב האישום מייחס לנאשם עבירה של נסיון לשוד בנסיבות מחמירות משום שאחד המעורבים היה מזוין בנשק קר ואף מפני שהשוד בוצע בחבורה. הצדדים סיכמו את טענותיהם. המדינה לא עמדה על הרשעת הנאשם בעבירה של נסיון לשוד בנסיבות מחמירות בשל שימוש בנשק קר, כנראה לנוכח אופיו של "הנשק" בו נעשה שימוש בביצוע השוד. הסניגור טוען ששניים אינם מהווים חבורה על פי הגדרת סעיף 402(ב) לחוק העונשין. יושם אל לב כי טיעון זה חובק בחובו טיעון נוסף. על פי כתב האישום, שלושה היו מעורבים בשוד -  הנאשם, לחאם ובוזגלו. אלא שעל פי עמדת הסניגור, ספירת המשתתפים בשוד לצורך ביצוע עבירה של שוד בנסיבות מחמירות תתיחס אך ורק לאלו שהיו בקשר עין עם קורבן העבירה. לפיכך יש להתייחס אך ורק לנאשם וללחאם שהרי בוזגלו חיכה בחוץ כדי לשמור ולא נכנס למינימרקט. המדינה סבורה שיש לספור גם את השומר במניין החבורה. לחלופין טוענת המדינה, שאף אם תתקבל עמדת הנאשם שאין להתחשב בבוזגלו כחלק מהחבורה משום ששמר בחוץ, די בשניים - הנאשם ולחאם - שהיו בקשר עין עם עובדת המינימרקט כדי להקים חבורה.

            הואיל והנאשם הודה בכל העובדות והפסיקה מספקת תשובה נקודתית לשאלה מה המספר המינימלי של אנשים המהווים חבורה, אתמקד בעניין זה. אשאיר לעת מצוא את ההכרעה בסוגייה, האם תנאי להשתתפות בחבורה הוא קיומו של קשר עין בין המשתתף לבין קורבן העבירה. 

            בעניין בביזאיב התייחסה כב' הנשיאה ביניש להגדרת סעיף 402 (ב) לחוק העונשין וקבעה: "אין בעיניי ספק כי הנוסח בדבר פעולה "בחבורה" נובע מסגנונו של המחוקק על רקע התקופה שבה נחקק הסעיף במקורו, ואין הדבר משנה ממהותה של הנסיבה המחמירה כביצוע בצוותא (ראו ע"פ 625/79 נזרי נ' מדינת ישראל). אין מחלוקת כי ביצוע בצוותא הינו שנים או יותר. כב' השופט קדמי מצטרף למסקנה זו תוך התייחסות לענין בביזאיב באומרו " 'חבורה' לענין זה, משמעה - שניים או יותר, ש"חברו יחד" לביצוע השוד, לאמור: שהנאשם היה "מבצע בצוותא" יחד עם אחרים" (ראה ספרו של יעקב קדמי "על הדין בפלילים" חלק שני מהד' מעודכנת תשס"ו עמ' 771).

            הסניגור בסיכומיו טען שהוא סבור בכל הכבוד שדעה זו של כב' הנשיאה ביניש שגוייה היא. הסיבה לכך הינה ההתפתחות החקיקתית של סעיף 402 (ב) והשוואתו לסעיפים אחרים בחוק העונשין. עוד מדגיש הסניגור, כי בעניין בביזאיב, כב' השופט טירקל חלק על מסקנת כב' השופטת ביניש ואילו השופט השלישי במותב, כב' השופט לוי, אומנם הצטרף לדעתה אך זאת בהקשר של סעיף 335 (א)(2) לחוק העונשין. עם זאת, הוא לא הביע עמדה ביחס לסעיף 402 (ב) שהוא הסעיף הרלוונטי בענייננו.

            הסניגור מפנה להגדרת עבירת השוד בנסיבות מחמירות על פי פקודת החוק הפלילי. התנאי הוא (סעיף 288) אם השודד "מצוי בחבורת איש אחד או יותר". בשנת 1977, עם חקיקת חוק העונשין, שינה המחוקק את הנוסח האמור וקבע תחתיו "או שהיה בחבורה". הסניגור מוסיף שהואיל ונשמטו המילים "איש אחד או יותר", בא התיקון לחדש שלא די בשניים אלא בשלושה לפחות. כב' הנשיאה ביניש, ציינה בעניין בביזאיב שהשינוי האמור אינו בעל משמעות אלא הינו עניין של סגנון על רקע התקופה שבה נחקק הסעיף. עוד מפנה הסניגור לסעיף 382 (א) לחוק העונשין שעניינו תקיפה בנסיבות מחמירות. המחוקק הציב את התנאי בעבירה האמורה בלשון זו: "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה". לטענת הסניגור, הסעיף האמור מחזק את המסקנה שכאשר רצה המחוקק להגדיר את החבורה בשניים, עשה זאת במפורש. סעיף 335(2) שכותרתו "חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות", מגדיר את המונח, בין היתר, "כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה". מכאן מדגיש הסניגור שהדיבור שניים או יותר, אינו מופיע בסעיף השוד בנסיבות מחמירות - 402(ב) לחוק העונשין, וחסר זה מדבר בעד עצמו. טיעון זה אינו משכנע. מספר טעמים לדבר. ראשית, סעיף השוד לא רק שאינו מציין את המספר שניים אלא אינו מציין מספר כלל. שנית, פרשנותו של מונח עשויה להשתנות מחוק לחוק ואפילו בתוך אותו חוק. הטעם בדבר כי ישנה רב משמעות אף למילה הבודדת.  " למילה או לפסוק יש יותר ממובן אחד" (ראה ספרו של הנשיא אהרון ברק, פרשנות במשפט, כרך א', תורת הפרשנות הכללית עמ'   233). צא ולמד שיש לכוון  את מלאכת הפרשנות לסעיף בחוק נושא הדיון. המחוקק הביע את דעתו בעבר כי עבריין עובר את השוד בנסיבות מחמירות "אם היה מצוי בחבורת איש אחד או יותר". המחוקק שינה את לשון החוק בענין זה ותחת מילים אלה קבע כי שוד בנסיבות מחמירות מתבצע כאשר "השודד... היה בחבורה". אליבא דסניגור, השינוי בא לעולם לחדש שאין חבורה בשנים. כב' הנשיאה ביניש קבעה כאמור שהשינוי לא נולד לשנות את ההלכה אלא לרענן את סגנונו של המחוקק על רקע התקופה שבה נחקק הסעיף בשלב הראשון.

3.         לעניות דעתי ניתן לתמוך במסקנה האמורה, לפיה שניים מהווים חבורה בסעיף 402 (ב) בשלוש דרכים. האחת - פשוטו של מילה. חבורה מלשון חבר (ראה מילון אבן שושן המהדורה המשולבת עמ' 495) או להתחבר. דהיינו די בשניים. השנייה - הפרשנות התכליתית. כפי שציינה כב' הנשיאה ביניש בענין בביזיאב בהקשר: "מההיסטוריה החקיקתית של סעיף 335(א)(2) ושל סעיפים נוספים בחוק העונשין הקובעים את אותה נסיבה מחמירה, עולה כי הביטוי "חברו יחד לביצוע המעשה", משמעו ביצוע בצוותא של העבירה... ביצוע עבירת אלימות בחבורה, מגדילה את פערי הכוח שבין מבצעי העבירה לבין הקורבן ומגביר את החשש מפני עשיית שפטים בקורבן תוך סיכון רב לשלמות גופו ונפשו". החיבור של שנים בביצוע עבירת שוד משנה את אופי העבירה. הקו בין שוד רגיל לבין שוד בנסיבות מחמירות אכן עובר משודד בודד לשודד בצוותא. כמובן ככל שמספר העבריינים  שמבצעים שוד רב יותר כך מתעצמת חומרת העבירה. ברם לצורך הגדרת הנסיבה המחמירה, השוני בין היחיד לבין הרבים קרי מאחד לשנים הוא הגדרה ראויה מבחינה משפטית. אכן המחוקק רשאי להציב את הקו במקום אחר. לדוגמא סעיף 274 (3) לחוק העונשין מגדיר את העבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות: "התקיפה היתה בצוותא של יותר משלושה אנשים". אך זאת כאשר המחוקק בחר להעלות את הרף המינימלי מיוזמתו ובלשון מפורשת.

הדרך השלישית לתמוך במסקנה של פרשנות המונח "חבורה" הינה בבחינת מקורות המשפט העברי. "חבורה" הינה המטבע ההלכתי ביחס לקבוצה שמתאספת יחד כדי לאכול את קורבן הפסח. לפי רבי יהודה, ובניגוד לדעתו של רב יוסי,  "אין שוחטים את הפסח על היחיד" (ראה מסכת פסחים פרק ח' משנה ז') "אלא על החבורה" (פירושו על אתר  של פנחס קהתי וכן ראה תלמוד בבלי מסכת פסחים דף צא עמ' א' והיד החזקה של הרמב"ם הלכות קורבן פסח פרק שני הלכות א' ו ב'). בני החבורה כוללים איפוא לפחות שניים (וראה השימוש במונח בני החבורה בהגדרה של החזקה לפי סעיף 34 כד' לחוק העונשין) היחיד אינו יכול להקים חבורה אך החסר של אחד מורגש על ידי החבורה כולה. כלשון המדרש "מת חבר אחד מן החבורה תדאג כל החבורה" (רות רבא פרק א'). הרב סולוביצ'יק מסביר שדין החבורה בקורבן פסח יסודו ברעיון החרות המושרש כה היטב בחג הפסח. חירות על פי תפיסת היהדות באה לידי ביטוי בקהילה ובחוויה של היחד. זאת הסיבה שההגדה של פסח נפתחת בהצהרה "הא לחמא עניא" - המצה היא הלחם של העניים. חובה מוטלת על כל אחד להתחבר עם הזולת ולשתפו יהיו נכסיו אשר יהיו (ראה ספרו של הרב סולוביצ'יק -43, 23 .( Festival of Freedom pg. המשותף לחבורה בליל הסדר ולחבורה במעשי שוד הינו זה: החבורה סודה בכוחה - לבנות, להרוס, לעשיית חסד ולביצוע לפשע.  

4.         מהטעמים המפורטים לעיל דעתי הינה שיש להרשיע את הנאשם בעבירה של קשירת קשר לפשע - לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977, ונסיון לשוד בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 403 סיפא, יחד עם סעיף 402 (ב)  לחוק הנ"ל. 

ניתנה היום כ"ד באלול, תשס"ו (17 בספטמבר 2006) בנוכחות הצדדים.

008116/06פ  055 ציונה + אייל